שערי בית הנשיא

‫ עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים,

‫ וקולותינו מרעימים לך שיר מזמור.

‫ ורק דמעות הגאווה שבעיניים

‫ נוטפות דומם, על הבגדים והסינור

‫ ציון, הלא תשאלי לשלום נשותיך.

‫ ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי

‫ למנצחת מזמור על ברכות, ופרחים בשערותייך

‫ בדמנו חיי, בדמנו חיי

‫ איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל

‫ ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא,

‫ כי לא נישק נערינו על שפתיים

‫ עד אם נישק לכותל המערבי

‫ ציון, הלא תשאלי...

‫

‫ השקט שוב צונח כאן משמי הערב

‫ כדאיית דיה מעל התהומות

‫ ושמש אדומה נושקת להט חרב

‫ את הפסגות, המגדלים והחומות.

‫ ראיתי עיר עוטפת אור

‫ והיא עולה בשלל צבעי הקשת

‫ והיא נוגנת בי כנבל העשור

‫ ראיתי עיר עוטפת אור.

‫ הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן

‫ קרב בסתר כאוהב אל השכונות.

‫ ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן,

‫ לפתע נפקחו עיניו כנפעמות.

‫ ראיתי עיר עוטפת אור...